שעת המפגש הייתה 18:00, אבל המארחת התחילה לשלוח הודעות בשעה 17:18 כדי לומר שהיא מחכה להגעתי. משם היא שלחה זרם קבוע של הודעות (בפרוש של דקות) שוב ושוב ושאלה אם קיבלתי Grab, מה זמן ההגעה המשוער המעודכן שלי, והאם אני כבר ברכב. איחרתי והייתי היחיד בסיור. כשנפגשנו, היא אמרה שהיא לא ממהרת אותי ושמחה לחכות, אבל ההודעות המתמדות גרמו לי להרגיש הפוך.
המארח היה ידידותי אבל דיבר ללא הפסקה, למרות שלא הייתי מאוד פטפטנית. זה היה נחמד אם היא הייתה קולטת את האווירה ומנהלת את הדברים בצורה טבעית יותר במקום כל הזמן לשאול שאלות.
ברוב הדוכנים ברחוב היו זבובים עליהם. בעוד שהאוכל בושל לפי הזמנה, ההיגיינה הותירה הרבה מה לרצות. הזכרתי שרציתי לנסות בולוט, והיא אמרה שננסה, אבל לא עשינו. במקום זאת הלכנו ברחובות חשוכים בזמן שהיא הצביעה על ברים ואז סיימנו את הסיור בתחנת מילוי שם עוגת האוב הייתה מתוקה מדי. זה סוף מוזר/לא אותנטי לדעתי.