אזור אשנטי שבמערב אפריקה – כיום חלק מגאנה – היה מקום בעל חשיבות רבה בשל מאגרי הזהב שבו והמיקום האסטרטגי שלו בצומת הדרכים של הסחר חוצה הסהרה. במהלך המאות ה-17, ה-18 וה-19 שאפה אנגליה להשיג שליטה על אזור זה, שהיה חיוני בעיניה במערכה שניהלה להשגת יתרון כלכלי על פני יריבותיה האירופאיות בסחר העבדים ההולך ומתרחב. ואולם, האזור היה בשליטת אנשי האקאן ילידי המקום, שנהנו משפע של זהב והתגאו בנוכחות צבאית אימתנית תחת שלטונו של אוסיי קופי טוטו הראשון (Osei Kofi Tutu I). בריטניה הצליחה אמנם לספח אזורים סמוכים, אבל הבירה המרכזית קומאסי נותרה תחת שליטתם הבלתי מעורערת של בני האשנטי. לדברי עיתון בריטי מהמאה ה-19, האשנטי היו מסוגלים להביא "200,000 גברים לשדה הקרב" והלוחמים שלהם "לא הפגינו שום פחד מרובי צלפים ומתותחים."

בין השנים 1820 עד 1890 התנהלה סדרת קרבות, הידועים בשם "מלחמות האשנטי", שבהם ספגו הן הבריטים והן האשנטי אבדות כבדות וחתמו ביניהם חוזי שלום והסכמים זמניים שלרוב לא החזיקו מעמד זמן רב. לבסוף, בשנת 1900, הצליחה בריטניה לכבוש את עיר הבירה קומאסי לאחר "מלחמת שרפרף הזהב", שניצתה כאשר שגריר בריטי התיישב על שרפרף שנחשב קדוש לבני עם האשנטי. הכובשים האירופאים שרפו כליל רבים מהבניינים שהקימה הממשלה, ביניהם הספרייה המרכזית שהכילה לדברי עדים "שורות של ספרים בשפות רבות", ואת חצר המלכות של אשנטי. יאאה אסאנטוואה (Yaa Asantewaa), המלכה האם שהובילה את המרד, הוגלתה לאיי סיישל. ממלכת אשנטי הפכה לחלק מחוף הזהב הבריטי, וזאת בתנאי שקדושתו של שרפרף הזהב לא תחולל על ידי הבריטים או על ידי זרים אחרים. בעשורים שלאחר מכן, תחת השלטון הבריטי, המשיך האזור לצמוח ולהתפתח מבחינה כלכלית הודות להקמתן של מסילות ברזל ותשתיות, הרחבת הסחר בקפה, והבאתו של צמח הקקאו לאזור. השלטון הקולוניאלי אִפשר לממשלות המקומיות להתנהל במסגרת מועצות שבטיות מסורתיות, ועובדה זו – בשילוב עם הרחבת החינוך האירופי לאפריקאים ילידים – סייעה ביצירת מודעוּת שחורה הולכת וגוברת ורצון שהתפתח במהירות לתמוך בפאן-אפריקניזם ובממשל עצמי.

הידיעות על עצמאותן של הודו ופקיסטן, כמו גם הקשיים שחוו חיילים אפריקאים ששבו ממלחמת העולם השנייה, הגבירו את המגמה הזו. בשנת 1946 התרחשו מהומות וביזה במשך מספר לילות, כשחיילים ששבו משדה הקרב גילו שאינם מקבלים את הגמלה שמגיעה להם בשל גזעם. הממשלה הבריטית, שנחלשה כלכלית והרגישה את הלחץ ההולך וגובר, חששה מעימותים נוספים והחלה לקיים שיחות עם מנהיגים מקומיים, בראשותו של קוואמה נקרומה (Kwame Nkrumah) שרכש את השכלתו בבריטניה ובארה"ב, במטרה לקדם את עצמאות האזור. המפלגה הסוציאליסטית החדשה בראשות נקרומה – מפלגת אספת העם (Convention People’s Party) – זכתה בבחירות וחתמה עם הבריטים על הסכם לשליטה משותפת שהיה בתוקף עד 1957, אז העבירו הבריטים סופית את השליטה בקרקע לידיה. גאנה היא האומה האפריקאית השנייה מדרום לסהרה שהשיגה עצמאות מהקולוניאליזם האירופי.