מארחים אינם רשאים לגבות דמים כלשהם הקשורים להזמנות ב-Airbnb מחוץ לפלטפורמה שלנו, אלא אם קיבלנו אישור מפורש לכך.
במקרים נדירים, Airbnb עשוי לאפשר למארחים מסוימים, כולל מארחים נבחרים שמחוברים באמצעות תוכנה, לגבות עמלות חובה מסוימות באמצעות אמצעי תשלום שאינו של Airbnb – כל עוד הן כלולות בפירוט המחיר של הנכס בשלב התשלום. דוגמאות לעמלות אלה כוללות: דמי שירותים נוספים (כולל עלות של שירותים לאורחים כמו בריכה, חדר כושר או Wi-Fi), דמי שירותים ציבוריים ודמי ועד הבית.
מארחים חייבים לגבות תשלום עבור עמלות אופציונליות באמצעות המרכז לנושאים כספיים, אך מלונות עשויים לגבות עמלות ישירות.
במיקומים שבהם Airbnb לא גובה מיסים או שבהם המארחים נדרשים על פי חוק לגבות אותם ישירות מהאורחים, המארחים עשויים לגבות מ-Airbnb מיסים שפורטו.
רוב המארחים לא רשאים לגבות פיקדונות. כדי לטפל בנזקים או בתאונות שקורים במהלך שהייה, Airbnb מציע הגנה מקיפה דרך AirCover למארחים.
במספר הקטן של נכסים שבהם מותר לגבות פיקדונות מחוץ לפלטפורמה של Airbnb, המארחים חייבים לציין זאת בשדה התשלום המתאים.
בתי מלון עשויים לבקש כרטיס אשראי בעת הצ'ק-אין כדי לכסות את העלות של הוצאות לא צפויות או פיקדון כחלק מהנהלים הסטנדרטיים שלהם, אך יש לציין זאת בדף הנכס או בפירוט המחיר של הנכס בשלב התשלום. הפיקדון, בניכוי חיובים כלשהם במסגרת מדיניות המלון, משוחרר בדרך כלל בעת הצ'ק-אאוט או זמן קצר לאחר הצ'ק-אאוט. אמצעי הפיקדון או האישור וההחזקה המקובלים בכרטיס האשראי משתנים בהתאם למדיניות המלון. הם עשויים גם לגבות עמלות אחרות, כמו דמי שירותים נופש, אם הן פורסמו כראוי.
ייתכן שמשתמשים לא יוכלו להשתמש במרכז לנושאים כספיים עבור חלק משהיות המלון. במקרים כאלה, אורחים השוהים במלונות והמארחים שלהם יצטרכו לפתור כל בקשה הקשורה לתשלום ישירות ביניהם.